השהיה בין גירוי לתגובה, זהו סוד השליטה! 

.........

השהיה בין גירוי לתגובה, זהו סוד השליטה בחיים!

בכל פעם שאנו מגיבים גירוי קיצוני כלשהו, בדרך כלל לאחר מכן מצטערים על תגובתינו, הן בגירויים שליליים , והן באלה שמגרים אותנו

לעשות משהו נגד הרצון שלנו.

אחת הסיבות לתגובות קיצוניות שלנו, הינה המחשבה שלא תהיה לנו עוד הזדמנות להגיב על הגירויים ולכן מייד האלמנט ההיגיון מתבטל

ובמקומו שולט התחושה של פיספוס במקרה של אי-תגובה.

הפתרון לכך הינו להשהות את התגובה ולא לבטל.

 
לדוגמה, אדם שהפסיק לעשן, יכול להגיב לרצון לעשן במקרה שקרה לו משהו עצוב, או לחלופין משמח, בעישון מסיבי. הסיבה טמונה בכך,

שעצם המחשבה שהוא הבטיח לעצמו, ל"א לעשן יותר לעולם", מבהיל אותו באותו רגע ולכן מייד הוא מחליט לנצל את הגירוי, להפראת

ההבטחה הקודמת שלו לעצמו.

אילו הוא ישנה את המחשבה של "או עכשיו או לעולם לא"  למחשבה: ע"וד מעת אחליט" הסיכוי שינצל מהגירוי גבוה בהרבה.

כל פעם שמישהו מכעיס אותנו, מספיק שנזכור את צמד המילים "השהיה בין גירוי לתגובה" ואז נראה שלאחר כמה שניות, אין יותר רצון

להגיב.

אחת הדרכים לבדוק את היעילות התובנה הזאת, היא לכתוב מכתב למישהו בזמן הכעס ולקרוא אותו שוב ביום למחרת. אפשר לראות

שרוב מה שנכתב שם, לא נראה רלוונטי יותר.

לכן בכל מצב, בין חיובי ובין שלילי, אם התגובה באה מהאוטומת שלכם, תזכרו ב"השהיה בין גירוי לתגובה", ותראו איזה ניסים יכולה

לחולל פעולה הפשוטה הזאת.

זכרו, לא להגיד  לא  לגירויים, אלא להגיד, עוד מעת!!!